אגדת דשא

אגדת דשא - קריוקי / שירה בציבור

*************************************

יש ערמה של חֵבְרֶה על הדשא

אני דברים כאלה מחבב

בנים בנות ביחד זה יפה שֶ

יש אומץ לפעמים להתערבב

שרים שירים ומביטים למעלה

ענן שם בירח מסתבן

.

חושבים במי להתאהב הלילה

אם כי הרהור כזה קצת מעצבן

מתחת לראשי מונחת ירך

ועל בטני צרור תלתלים מוטל

בלאט יוצאות ידיים אל הדרך

ומסלולן ארוך ומפותל

שרים שירים

ומקשיבים רוב קֵשֶב

.

בינינו מתפתלות לחשושיות

יש הסתננויות בתוך העשב

ויש גם כל מיני גבשושיות

ופתע תרדמה עליי נופלת

שוב אין אני מצליח לאַתֵר

של מי היד אשר עליי זוחלת

ואת גופי הופכת לפסנתר

וכשאני מֵקִיץ אין איש בדשא

.

וקצת קריר וקצת רטוֹב מטל

ולהפתעתי אני רואה שֶ

אותו צרור תלתלים עליי מוּטַל

 

ומתוכו אליי שׂוחְקות עיניים

ומתוכו אליי מבהיק צוואר

אני שואל היי מה העִיניַנָאיִים

היא בחיוך עונה לי שום דבר

.

שואל גם את ישנת

עונה לאו דווקא

ותשובתה אותי קצת מביכה

שואל אז מה בעצם את עושה כאן

שפתיה לוחשות אני איתך

אני שותק שפתיים היא נושכת

אני שותק וכה כבדות ידיי

פתאום היא מסתובבת והולכת

.

ורק אני נשאר לבד נוּ דַיי